יום שבת, 19 בנובמבר 2011

ימי שלישי עם אימי במחלקה האונקולוגית ברמב"ם - מרק אפונה וניוקי עם דימה ואנטוניו בנדרס


ברגע שאימי המופלאה התאוששה מניתוח פתיחת הבטן שלא הניב דבר למעט צלקת ארוכה, התחלנו היא התחילה את הטיפולים הכימותרפיים.
כמו בזוגיות, כך גם בסרטן- עוברים מהר מאוד לדבר ב"אנחנו". את אימי המופלאה זה היה מוציא מהדעת:
בכל פעם שהיה לי טלפון והייתי אומרת ש"אנחנו בדיוק בטיפול" היא היתה מייד מהסה אותי ומכריחה אותי לתקן שהיא בטיפול ו"לא את, חס וחלילה!"

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

מפגש בני-דודים #1 - קונספט ביס / קינוחים אישיים

"מה קונספט ביס, מה? היא לא מבינה שאני רעב?!"
(אחי הגאון, 11 בנובמבר, 2011)
הכל התחיל לפני שלושה שבועות. לא. למעשה הכל התחיל לפני כמה שנים כשאמרתי לאמא שלי אחרי איזה חג שכל כך כיף לפגוש את כל בני הדודים וכמה חבל שזה קורה לעתים רחוקות (ראש השנה, סוכות, פסח ושבועות). אימי המופלאה אמרה לי שזה תלוי בנו ושאם רוצים- לא חייבים להיפגש רק בחגים.
והנה, שנים אחר-כך ואני מוצאת את עצמי באחד הערבים מהרהרת ברן, בנדוד אהוב, וחושבת לעצמי 'כמה חבל שאני לא מבלה איתו יותר...' ומרן מחשבותיי נדדו לגל, גם הוא בנדוד אהוב אם כי חוטא בהעדפת יתר של הצד השני של משפחתו (ררררררר....) וככל שהפכתי בזה עוד ועוד וחשבתי על כל בני דודיי האהובים הבנתי-
הגיעה השעה למפגש בני-דודים מס' 1!

יום שישי, 4 בנובמבר 2011

מרק עדשים עם רכיב סודי - הדרכת כלות או "כמה קל להחזיר אבלים בתשובה"


בפוסט על אימה של כרמית ז"ל, הבטחתי לכתוב על איך כמעט והוחזרתי בתשובה. היות שחששתי שהרבנית הקדושה (NOT) קוראת פה לא היה לי אומץ לכתוב על כך עד כה, אבל היום מתחשק לי לספר על זה. נמאס לי לצנזר את עצמי מטעמי "אולי היא קוראת פה". אז אם היא קוראת פה, שתקרא. זו היא שעשתה לי כל כך רע ולא להפך. אולי בזכות הפוסט הזה היא תלמד לצנזר את עצמה.