יום רביעי, 6 ביולי 2011

מסתבר שהדחקתי - טארט תפוחים / פאי תפוחים / עוגת תפוחים

עוגת תפוחים משגעת
(משהו מוזר בתמונה הזו, לא? היא ניראית כאילו נלקחה היישר מספר בישול משנות השמונים המוקדמות.... )











לפני הרבה (מדי) שנים, סיפרה לי אישה יקרה על האובדן של סבתא שלה. המשפחה שלה ידעה שימיה של סבתהּ ספורים והיה לה מזל שהיא הספיקה והשכילה להיפרד ממנה. במסגרת תהליך הפרידה, כשישבה לצד מיטתה, היא דאגה לבקש ממנה שתכתיב לה את המתכונים שלה שהם כל כך אהבו, שיישארו להם למזכרת.

הסיפור הזה הדהד באוזניי בחודשיה האחרונים של אימי. מצד אחד- למרות הרופאים מבשרי הרעות היינו אופטימיים עד הרגע האחרון והרי אין שום סיכוי שהיא לא תחלים בסופו של דבר. מצד שני- אם אמא שלי תלך לי ולא יהיה לי המתכון לעוגת הגבינה המפורסמת שלה- זה יהיה כל כך עצוב... אמא שלי זכרה את המתכון בעל פה וידעתי שאין סיכוי שאמצא אותו כתוב בשום מקום. והעוגה הזו, היא היתה כל כך מזוהה איתה... הייתי חייבת את המתכון אבל לא העזתי לבקש. היה ברור שברגע שאני מבקשת ממנה את המתכון אני מכירה בעובדה שזהו. עוד מעט הכל נגמר ואני חייבת מזכרת. ואם אני אעז להרים ידיים אז בטח שהיא תיכנע אחריי.
ואני? מסתבר שהדחקתי. 

ואז היא נפטרה לי. לנו. ובשבעה טסתי לאוצר המתכונים וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ו...
אין.