יום שישי, 24 באוגוסט 2012

גלידה ביתית ללא מכונה / סמיפרדו - שיעורים לחיים


 אימי המופלאה. 
אחרי שנים ארוכות בהן עבדה במגזר הציבורי, היא עברה לתפקיד במגזר הפרטי, מעבר שהביא עימו הטבות שונות ומגוונות ובהן - רכב חברה. כל שנתיים-שלוש היו מחליפים לה רכב והכל היה טוב עד לרגע בו קיבלתי רישיון נהיגה.
תודות למנהל המקסים שלה חיש מהר קיבלתי גם אני אישור לנהוג על הרכב המהולל והרגשתי חופשיה ומאושרת.


יום אחד אימי המופלאה באה לאסוף אותי ברכב החדש שקיבלה באותו היום ממש. הוא היה יפה במיוחד, חדש ומנצנץ, וכעורב המשחר לתפוס יהלומים - כך שיחרתי אני להזדמנות הראשונה בה אחנוך את הרכב החדש. ההזדמנות, למזלי לצערי, לא איחרה לבוא ויום למחרת זכיתי לנהוג בו כשנסעתי עם אחי הגאון לסרט משמים, משעמם וארוך במיוחד ("הארי פוטר", ויסלחו לי כל המעריצים).
כמעט שלוש שעות כיליתי בבהייה במסך, מחכה בקוצר רוח לרגע בו יסתיים הסרט ונוכל לחזור הביתה. אחי, אגב, נהנה מאוד, למקרה שתהיתם.
כעבור שלוש שעות הסרט נגמר והגאון ואני מצאנו את עצמנו שוב במכונית החדשה, בחניון הגרנד-קניון בחיפה. החניון, יש לציין, היה ריק למדי וכל שניסיתי היה לצאת מהחניה. לא אלאה אתכם, רק אספר שתוך רגעים ספורים הרכב המנצנץ והחדש נראה, איך לומר זאת בעדינות... כאילו הוא כבר שבע שנים על הכביש. תמיד הייתי חרדתית ביציאה מחניות ודווקא באותו יום, יום אחרי שאימי קיבלה את הרכב, דווקא אז החלטתי ש"יש לי עוד!" ועודדתי את עצמי ב"סעי, סעי, יש לך עוד!"
אלא שלא ממש היה "עוד".
מה שדווקא כן היה - זה עמוד. גבוה למדי. שמשום מה חמק מעיני. 
הו אלוהים... מה אני הולכת לעשות עכשיו... אחי היה קטן מכדי לעודד אותי וכל הנסיעה הביתה לוותה בייסורים וניסוחים שונים לשאלה אחת עיקרית שהתרוצצה לי בראש:
"איך, לכל הרוחות והשדים, אני הולכת לספר לאמא שלי שדפקתי לה את האוטו, יום אחרי שהיא קיבלה אותו?" תשובה או ניסוח הולם לא מצאתי לאורך כל הנסיעה. 
הגעתי הביתה, יריתי איזה גיבוב מילים חסרות פשר והיא הבינה. הבינה וכעסה. 
עברו כמה רגעים וקיבלתי שיעור בלקיחת אחריות. היא הודיעה לי שאני זו שהולכת להתקשר למנהל שלה ולספר לו אודות הזוועה. המזל היחיד היה שהכרתי היטב את המנהל והוא דיי סימפט אותי. אבל עדיין... מפה ועד לעדכן אותו שדפקתי את האוטו יום אחרי שנתנו לה אותו?
התקשרתי.
התנצלתי מעמקי נשמתי, התחננתי שיסלח לי - והוא אכן סלח ואף עודד אותי שהעיקר שנגרם נזק לרכוש ולא לנפש.
 
הרבה שיעורים למדתי מאימי המופלאה. כמובן שישנם הדברים שלומדים ביומיום, בלי לשים לב. אבל היו גם דברים מאוד ברורים. למשל: לעולם לא לפתוח מקרר בבתים של אחרים. זה לא מנומס. או דוגמא נוספת, שלימדה אותי כשהייתי בכיתה א' (בסיטואציה שזכורה לי היטב) - שאם אני רוצה לדבר עם מישהו והוא באמצע שיחה עם מישהו אחר - לחכות שיתפנה ואז לפנות אליו ב"סליחה, אפשר להפריע?"

הרבה שיעורים למדתי ממנה. דברים קטנים שמלווים אותי עד היום והם חלק מוחשי וממשי ממי שאני. בהלוויה כשספדתי אותה זעקתי לשמים: "מי יעזור לי לחנך את הילדים שלי בלעדייך?" איך אפשר להיות אמא בלי שתהיה לי אמא? 

"שלא יהיו לך אילוזיות שאת מפסידה פה משהו. סבתות לא מחנכות, נקודה!" אמרה לי האנונימית כשסיפרתי לה כמה זה עצוב לי.
בהתחלה רציתי להתנגד, להסביר לה איזו אישה היא היתה, ובטח שהיתה מחנכת לי את הילדים, אבל היא המשיכה: "סבתות לא מחנכות. סבתות עושות כיף עם הנכדים שלהן".
וככל שאני הופכת בזה יותר ויותר אני קולטת שזה נכון... שהיא לא היתה מחנכת לי את הילדים, אלא היתה נותנת להם מתנות כל פעם שהיתה מגיעה, היתה מגניבה להם ממתקים שאני לא הייתי מרשה, היתה נותנת להם להיכנס איתה למיטה שלה, היתה (יותר מדי) מפנקת אותם...
נו, היתה עושה דברים שסבתות עושות. 

ולמרות ניפוץ הפנטזיה שאימי, גם לו היתה בחיים, לא היתה מחנכת את הנכדים שלה, עדיין יש לי תחושת החמצה. היא ללא ספק החמיצה את ההזדמנות להינות מכל הלב מהנכדים שלה, והם, ללא ספק, החמיצו את הסבתא המופלאה ביותר שהיו יכולים לקבל אי פעם.
למתכון הזה אמא שלי קראה "גלידה". אבל זו לא גלידה, למעשה מדובר בסמיפרדו קל מאוד להכנה. סמיפרדו, באיטלקית, פירושו חצי קפוא. ולמה חצי קפוא? משום שרגע אחרי שהוא יוצא מהמקפיא הוא מתחיל להימס... אבל הוא טעים... מאוד טעים!
הפעם אחרוג ממנהגי ואשנה קצת את המתכון.
האמת היא שזה מתכון כל כך פשוט שזה מביך. השינוי שלי הוא בתוספות.
במקור אימי כתבה מתכון לסמיפרדו מנגו וסמיפרדו וניל עם נשיקות ואגוזי מלך.
אם אתם אוהבים מנגו: במתכון של הסמיפרדו תותים פשוט תחליפו בין המילים "תות" ל"מנגו".
אם אתם אוהבים נשיקות ואגוזי מלך: פשוט תחליפו בין המילים "עוגיות אוריאו" ל"אגוזי מלך".
ובמילים אחרות - הכל הולך. הבסיס הוא סמיפרדו וניל פשוט - ואליו משדכים מה שרוצים. טעמים, תוספות, הפתעות - 
הכל.

סמיפרדו - גלידה ביתית ללא מכונה
החומרים הדרושים לשתי תבניות אינגליש קייק:
2      שמנת מתוקה (250 מ"ל כל אחת)
1      שפורפרת חלב מרוכז
אם מכינים את הסמיפרדו עם הפירות צריך גם-
250   מ"ל פירות טחונים או קופסא של תרכיז פריגת קפוא בטעם שאוהבים.
(המלצה לחורף הבא: לטחון תותים ולהקפיא בקופסאות של 250 מ"ל. כך אפשר להכין, למשל, סמיפרדו תותים באמצע הקיץ! חגיגה, אין מילה אחרת..!)
תוספות:
100   גרם עוגיות אוריאו קצוצות גס
100   גרם נשיקות (אפשר להכין לבד ואפשר כמובן לקנות) מפוררות גס
100   גרם אגוזי מלך קצוצים גס
100 גרם פירות חתוכים לחתיכות קטנות, המתאימים לפרי הטחון שאתם בוחרים להוסיף
הוראות הכנה:
1. מקציפים את השמנת יחד עם החלב המרוכז לקצפת יציבה ומחלקים את הקצפת לשתי קערות.
2. לקערה אחת מוסיפים חצי מכמות הנשיקות ועוגיות אוריאו, ומערבבים בתנועות קיפול עד שהתערובת אחידה.
    לקערה השניה מוסיפים פירות טחונים/תרכיז פריגת קפוא ופירות חתוכים תואמים ומערבבים בתנועות קיפול עד שהתערובת אחידה.
3.מצפים שתי תבניות אינגליש קייק בניילון נצמד ושופכים כל אחת מהתערובות לכל אחת מהתבניות.
4. מקפיאים במשך חמש שעות לפחות ועדיף למשך הלילה.
שידרוגים ושכלולים למיטיבי לכת:
היות שהסמיפרדו נמס מאוד מהר (כמה רגעים אחרי שמוציאים אותו מההקפאה), אני מוצאת שהכי כדאי להכין אותו דווקא בכוסות אישיות, במקום בתבנית אינגליש קייק. כך כל אחד מקבל את המנה שלו, אין צורך לחתוך לפרוסות שלעולם לא ייצאו ישרות ומושלמות, וכולם מרוצים!
 
הוראות לנשיקות מרנג (אם לא רוצים לקנות):
1. בקערה חסינת חום שמים 100 גרם חלבון (בערך שלושה חלבונים) ו200 גרם סוכר.
2. ממלאים סיר במים, מניחים על הכיריים ומביאים לרתיחה.
3. מניחים את הקערה עם החלבונים והסוכר על הסיר וטורפים בעדינות כדי שהסוכר יימס. מודדים את הטמפ' של החלבונים. כשהיא מגיעה ל45 מעלות - מסירים מהאש.
3.מעבירים את החלבונים לקערת המיקסר ומקציפים עד שהקערה קרה לחלוטין והחלבונים יציבים מאוד.
4. מעבירים את המרנג לשק זילוף ומזליפים נשיקות באיזו צורה שרוצים על גבי תבנית תנור מצופה בנייר אפיה.
5. מכניסים לתנור, רצוי עם טורבו, בטמפ' של 50-70 מעלות למשך שבע שעות.
6. הנשיקות מוכנות כשהן מתנתקות בקלות מנייר האפיה.

16 תגובות:

  1. אנונימי25 אוגוסט, 2012

    הפתיח ריגש אותי עד כדי כך שאני מוצאת את עצמי,שלא כהרגלי,מגיבה. אמי נפטרה כשהייתי בת42 וגם אז הקושי והכאב היו בלתי נסבלים. לא יודעת עד ככשיו איך החיים נמשכים בלי אמא. החסר נעשה "נסבל יותר" כשהבנתי שהיא איתי בכל רגע נתון,בליבי.
    תודה על בלוג נפלא ועל היותך נחמה,למרות השביתה...
    טליה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה טליה.
      הלוואי והייתי יכולה להרגיש גם שהיא כל הזמן איתי. לצערי אני לא מרגישה אותה בכלל...

      מחק
  2. אנונימי25 אוגוסט, 2012

    גם לי יש את השריטה הזו לא לפתוח מקררים בבתים של אחרים (אלא אם קיבלתי רשות). אני גם חושבת על כל מיני דברים קטנים שההורים שלי לימדו אותי (לצלצל פעם אחת בדלת ולחכות בסבלנות, לא לשאול "מי זה" לפני שהאדם התרחק וכו') ואיך אלמד את הבת שלי אותם.

    נועה (נויצ')

    השבמחק
    תשובות
    1. זה קטע שדברים שכל כך טבועים בנו הופכים להיות משהו שאנחנו חשבות שנעביר הלאה, לא? רשימת חוקים וכללים לחינוך ;)

      מחק
  3. אנונימי25 אוגוסט, 2012

    נהדר וקל. הכנתי לפני שבועיים עם עוגיות אוריאו יצא נפלא. הרעיון עם שוקולד מעל שדרוג אמיתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון! הרי ידוע שכמה שחותר שוקולד יותר טוב!

      מחק
  4. תודה על המתכון!! רק בסוף הקריאה נפל לי האסימון שזו ה"גלידה" שסבתי ז"ל היתה מכינה (היא קראה לזה "קציפה"). היא היתה מכינה את זה עם פריגת מנגו ומגישה עם פלחי מנגו ישר מהעץ.
    העלית לי דמעות בעיניים - גם מהסיפור וגם מהזכרונות והגעגועים לתקופה שלא תחזור.
    שוב תודה!

    השבמחק
  5. חלב מרוכז לא מגיע בפחית....?

    (מתכונים טעימים טעימים ובלוג מקסים!)

    השבמחק
    תשובות
    1. יש להשיג גם בפחית וגם בשפורפרת :)
      (תודה רבה!)

      מחק
  6. נראה מעולה מזמן רציתי להכין גלידה כזאת ואני לא מוצא מתכון.
    תודה, אנסה בקרוב

    השבמחק
  7. נראה מדהים, נחמה. כל פוסט מחדש אני נגנבת על הבלוג שלך

    השבמחק
  8. אללי. איזה בלוג מדהים.
    ישבתי עכשיו וקראתי את כ-ו-ל-ו, בכיתי וצחקתי.
    את עושה דבר כ"כ מהותי עבור אמא שלך ועבור המשפחה שלך שזה מדהים ובפני עצמו מעלה דמעות בעיני.

    השבמחק
  9. אנונימי10 אוגוסט, 2018

    נשמע ממש קל וטעים . לא ברור כמה חלב מרוכז צריך אין שפופרת . וגם האם יש תחליף ברייא יותר לחלב מרוכז . אולי אבקת חלב ודבש או אגבה?

    השבמחק
  10. אנונימי10 אוגוסט, 2018

    נשמע ממש קל וטעים . לא ברור כמה חלב מרוכז צריך אין שפופרת . וגם האם יש תחליף ברייא יותר לחלב מרוכז . אולי אבקת חלב ודבש או אגבה?

    השבמחק

זה אולי נראה מסובך לכתוב תגובה- אבל זה לא :-)
ביחרו לעצמכם שם או הגדירו "אנונימי", כתבו תגובה, ליחצו על "פרסם הערה" והקישו את צירוף האותיות שיינתן לכם. זהו! התגובה נשלחה :-)