השבוע הייתי בלוויה נוראית. למחרת נסעתי במונית והנהג סיפר לי שהוא בדיוק חוזר מלוויה.
"סרטן?" שאלתי. הוא היה המום. איך ידעתי.
איך ידעתי?
כי יותר מדי אנשים המחלה הארורה הזו לוקחת.
יותר מדי.
שישיות. עוד ועוד שישיות.
שישיות קולה, שישיות נסטי אפרסק, שישיות מים מינרלים. שישיות ספרייט.
תעלו את השישיות למעלה. בעצם אין מקום, תורידו למחסן. תעלו חלק שנשים במקרר. לא חשוב, תשאירו כבר למטה. גם ככה אין כבר מקום במקרר.
והמון חבילות של סוכר. המון. וקפה. כמה קפה... ועוגיות עבאדי. המון שקיות של עבאדי. וצלחות חד-פעמיות קטנות וצלחות חד-פעמיות גדולות וכוסות חד פעמיות וסכו"ם חד-פעמי.
ויותר מדי ידיים עובדות במטבח ואף אחת מהן לא של אמא שלך.
