יום שני, 17 בספטמבר 2012

10 דברים שלא ידעתם עלי - ראש השנה שמח!

לפני כמה שבועות קיבלתי שרביט וירטואלי. מסתבר שיש עניין כזה שבלוגרים מספרים על עצמם 10 דברים שלא יודעים עליהם ומעבירים את "השרביט" הלאה - לבלוגרים אחרים.
את השרביט שלי קיבלתי מיונית צוק ולקח לי יותר מדי זמן להגיב. אבל בסוף הצלחתי לגרד כמה עובדות שאני מניחה שטרם סיפרתי לכם עליהן - אז הנה, ברוח ראש השנה החדשה, עם תמונות מאווירת החג והקינוחים

(כמעט) עשרה דברים שלא ידעתם עלי:

1. לפני המון שנים, בחטיבה, ישבתי בכיתה לייד ילד אחד נחמד במיוחד, שאת השיעורים המשעממים העביר עימי במשחקי "לינגו" מצויירים בעיפרון על השולחן. (חמש אותיות, צריך לנחש איזו מילה מסתתרת). כעבור כמה חודשים, כשכבר היינו ממש מיומנים - גילינו שיש אודישנים ל"לינגו לילדים", בהנחיית אסף אשתר. נסענו ע-ד לתל אביב, היינו ממש גרועים ויצאנו מהאודישנים מתוסכלים מאוד. אלא שלמרבה ההפתעה - התקבלנו. נרגשת כולי המתנתי לצילומים, אולם הפרטנר שלי קיבל רגליים קרות ונותרתי לבדי, מסרבת להחמיץ (אז לפחות...) כל הזדמנות להיות בטלויזיה. הרי, אולי יגלו אותי, הו נואוז?! למזלי הרב מצאתי עלמת-חן אחרת שרצתה להצטרף, ארגנו אוטובוס של חברים מהכיתה לבוא לעודד - ונסענו לאולפנים. האמת היא שהיינו ממש טובות ודיי תיקתקנו אותה שם. אלא שהסוף המר לא איחר לבוא, וכשקהל בני הכיתה שלנו הריעו "הזהב, הזהב, הזהב!!" אני שלפתי כדור אדום ובכך גזרתי את דיננו להיפסל במשחק. זכינו בטלפון שקוף שאז היה נחשב לפיסגת ההיי-טק. למקרה שתהיתם, איש לא גילה אותי בעקבות אותה תוכנית.
מי שלא מספיק להגיע למשתלה בערב חג לקנות פרחים לבנים, ייאלץ להסתפק בפרחים מהסופר, לגזום אותם ו"לשתול" בעציץ בעצמו.