יום שבת, 6 באוקטובר 2012

תפריט ארוחת בוקר - סוכות חלק #2


אחרי האווירה המעט כבדה מהפוסט הקודם, אני שוב פה, הפעם עם חיוך על השפתיים :-)
החג, בניגוד למה שציפיתי, היה נפלא! פשוט כך. אמנם בצהריים, כשהתקשרתי לסבתא שלי לראות מה שלומה היא לא הפסיקה לבכות, אבל מרגע שהיא נכנסה לבית של אבא שלי (ושל הבת שלה...) היא הודיעה שהיא לא בוכה - וכך היה.

מאז שאימי המופלאה נפטרה, חג סוכות הפך להיות חג קשה. אבא שלי מתעקש להמשיך במסורת ארוכת השנים שלו (ושל אימי המופלאה), ומקפיד לבנות סוכה ענקית ולהזמין אליה את המשפחה המורחבת. וזה קשה. איך לא יהיה קשה? לבוא לבית שכולו אמא שלי ולגלות בעצב כל פעם מחדש שהבית עודו עומד על תילו אבל היא כבר לגמרי לא. איפה שלא מחפשים - אין. היא איננה. ולאט לאט גם הוויתה המיוחדת הולכת ונעלמת מתוכו. 

בדרך לצפון החתיך שאל אם אכפת לי לעבור בקבר. ייסורי המצפון עבדו שעות נוספות. הוא צריך לשאול אותי אם זה בסדר שנעבור בקבר..? ובאמת, לרוב אנחנו לא עוברים. "לעבור בקבר". זה נשמע כל כך "על הדרך". אבל זה לא. זה כל פעם מאכזב אותי מחדש, הכלום הזה שאני חווה שם.