יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

כבד קצוץ / ממרח כבד - חסרונה המורגש להחריד של אימי

ממש בקרוב החתיך ואני נחגוג עשור יחד.
עשר שנים... זה כל-כך הרבה זמן! למעשה, שליש מהחיים שלנו אנחנו יחד...! :)
בעשר השנים הללו הספקנו לגור בשלוש דירות. הראשונה היתה בעמק הירוק תמיד, בבית הכי שווה שהיה לנו אי-פעם, בקיבוץ, עם גינה גדולה וחדרים ענקיים. המטבח, לעומתם, היה פצפון וכמעט בלי שיש או מקום ראוי לחתוך בו אפילו סלט (זכר לימים שבהם חדר-האוכל בקיבוץ פעל כמו שצריך). לספה החדשה שקנינו אז לקח בערך שלושה חודשים להישלח אלינו, מה שלא הותיר לנו כל ברירה אלא לשבת בסלון על מזרן. החתיך צחק אז שאנחנו מתנהגים כמו אבלים. הוא לא ידע שחמש שנים לאחר-מכן באמת נשב בסלון על מזרנים, הפעם מהסיבות הנכונות.