יום שישי, 26 בספטמבר 2014

משחק לזכר אימי המופלאה / טארטלט שוקולד-חלבה


דבר ראשון - 
חג שמח!
ושנה טובה, כמובן :)




הכל התחיל מזה שלפני כמה שנים החלטתי לפתח משחק לזכר אימי המופלאה.
הפנטזיה היתה מאוד ברורה ומדוייקת: לוח משחק ענק שסביבו כולם יושבים, קלפי חידות, קלפי תמונות - הפקה.
אלא שבמירוץ היומיומי שלי נגד הזמן, המשחק הזה נדחק לתחתית רשימת המטלות שוב ושוב: הוא דרש המון השקעה וכל שנה עברה בלי שעשיתי דבר כדי לקדם את הרעיון.

לפני כמה שבועות, ברגע של כנות עם עצמי, הבנתי שהמשחק המסובך הזה, אם ייצא לפועל, יהיה עוד הרבה זמן ומנגד, כבר זמן רב מדי שאימי המופלאה לא זכתה להפקת זיכרון ראויה. ובעודי מהרהרת בה ונזכרת ברגעים משותפים - זה היכה בי. ההפסד.
ההפסד העתידי של כל הנכדים שעוד יהיו לאימי, שלא יזכו לעולם להכיר אותה, שלא יזכו לדעת איזו אישה נפלאה ומופלאה היתה סבתא שלהם, שהיום היא תמונה על הקיר.


נחרדתי. לא רציתי בשום אופן שאמא שלי תהיה תמונה על הקיר עבור הילדים שלי או עבור האחיינים שלי. הרי היא היתה עולם ומלואו. היו לה תחביבים, משפטים קבועים שנהגה לומר, מתכונים אהובים, חברים טובים... חיים שלמים! והיום מה? תמונה?



פתאום הבנתי, שיותר משאני צריכה הפקת זיכרון ראוייה שתגרום למשפחה שלי לשחק ולהיזכר בה, אני צריכה משחק לדורות הבאים: שיישמעו על דברים שעשתה עבורנו, מקומות שגרה בהם, מקומות שעבדה בהם, דברים שהיא לא הרשתה לנו לעשות... הכל!



מרגע לרגע הבנתי שהמשחק הענק יכול לחכות. בינתיים אכין משחק אחר, פשוט יותר להכנה, אבל לא פחות מהנה:

רביעיוטובה! 
משחק רביעיות לזכר אימי המופלאה, טובה רון.


העבודה על המשחק היתה מרגשת וקשה כאחד. נזכרתי בדברים ששכחתי, גיליתי דברים שלא ידעתי, בכיתי בלי סוף, צחקתי בקול רם, שאלתי שוב ושוב את אחיי את אותן שאלות ואפילו גיליתי, למרבה הבושה והגאווה גם יחד, שהחתיך זוכר דברים על אימי שאני עצמי אינני זוכרת.


אבל הדבר שריגש אותי יותר מכל במהלך ההפקה הזו, היה שפתאום הבנתי את הסוד. הבנתי מה היה סוד הקסם שלה, שגרם לנו, ארבעת הילדים שלה, להיות תמיד כל-כך פתוחים איתה, לאהוב אותה בלי סוף, לשתף אותה, להאמין בה, להעריץ אותה ולהעריך אותה.

אמא שלי, יותר מכל דבר אחר, פשוט כיבדה אותנו. כיבדה אותנו כבני אדם וכיבדה אותנו כילדים שלה, אבל קודם כל כבני אדם.


וכשכתבתי את זה באחד הקלפים, אחותי היפה צחקה עלי שלא היה לי משהו "אמיתי" לכתוב תחת הקטגוריה: "דברים שטובה עשתה עבורנו".

אבל מה יותר חזק מזה? מה יותר אמיתי מזה? אמא שלי, יותר מכל דבר אחר -
כיבדה אותנו. פשוט כך.

אני במתח עצום לקראת חלוקת המשחקים למשפחה ולחברים אהובים של אימי המופלאה ואני כל כך מקווה שהמשחק לא יעלה אבק על המדף, אלא באמת ישחקו בו. ישחקו ויזכרו את אימי המופלאה, שהיתה עולם ומלואו והיום היא איננה.
את הקלפים המקסימים עיצבה רעות דומיניץ המקסימה לא פחות! תודה, אהובה! :)
טארטלט שוקולד-חלבה, מוקדש באהבה גדולה לדודה אורלי

החומרים הדרושים: 16 טארטלטים קטנטנים או 8 בגודל סטנדרטי
לבצק פריך בניחוח וניל
150 גרם קמח
60 גרם סוכר
כפית מחית וניל או גרגרים ממקל וניל שלם
90 גרם חמאה קרה מאוד, חתוכה לקוביות
1/2 ביצה. מה זה חצי ביצה? שוברים ביצה, טורפים, שוקלים ומשתמשים רק בחצי.

לקרם חלבה
1/3 כוס דבש
1/3 כוס טחינה גולמית

לדיסקיות קראנץ'
100 גרם שוקולד חלב מומס
125 גרם פרלינה לוז
50 גרם פייטה פיוטין
50 גרם ברס לוז
40 גרם חמאת קקאו מומסת

לטבעות הטאפלס
150 גרם שוקולד מריר
90 מ"ל שמנת מתוקה

לקישוט נוגטין קקאו (דרוש מדחום. אבל זה רק קישוט. אם אין מדחום, אפשר לוותר על הנוגטין)
3 גרם פקטין
150 גרם סוכר
90 גרם חמאה
50 מ"ל חלב
50 גרם גלוקוזה
200 גרם פולי קקאו גרוסים


הוראות הכנה:

בסיס בצק פריך בניחוח וניל:
שמים במעבד מזון את כל החומרים מלבד הביצה ומעבדים עד שנוצרים פירורים.
מוסיפים את הביצה וממשיכים לעבד רק עד שנוצר כדור בצק.
מוציאים את הבצק, משטחים לגודל פיתה, מצפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לארבע שעות לפחות.
לאחר הקרור, מניחים את הבצק בין שני ניירות אפיה ומרדדים לעלה בעובי 3-4 מ"מ.
קורצים עיגולים גדולים במעט מקוטר תבניות הטארטלטים ומניחים כל עיגול בצק על תבנית הטארטלט.
בעזרת מזלג עושים חורים בבצק, מניחים ניילון נצמד ומקפיאים.
בינתיים מחממים את התנור ל170 מעלות.
מוציאים את התבניות מההקפאה, ועל כל אחת מהן מניחים משקולות או קטניות יבשות.
אופים אפייה עיוורת במשך 15 דקות, מוציאים מהתנור, מסירים את המשקולות והניילון הנצמד ואופים שוב במשך כ15 דקות, עד הזהבה.

לקרם חלבה:
מערבבים היטב את הדבש והטחינה.
כן, זה הכל.

דיסקית קראנץ':
מערבבים היטב את כל החומרים ומוזגים על גבי ניר אפיה. מניחים מעל ניר אפיה נוסף ומרדדים ליצירת משטח בעובי 0.5 ס"מ. מעבירים לקירור במקרר לכמה דקות, עד שמשטח השוקולד קשה, אך לא קשה מדי וניתן לקרוץ ממנו עיגולים בקלות.
באמצעות קורצן הגול בקוטר מעט יותר קטן מתבנית הטארטלט קורצים עיגולים מושלמים. שומרים בקירור.
טיפ: מי שיודע לטמפרר שוקולד - עדיף ומומלץ לטמפרר את השוקולד, לוותר על חמאת הקקאו ולהמשיך כרגיל. 

לטבעות הטראפלס:
מביאים את השמנת לסף רתיחה. במקביל, ממיסים את השוקולד במיקרו. כשהשמנת והשוקולד בערך באותה טמפ' (40 מעלות) שופכים את השמנת על השוקולד ומערבבים היטב ליצירת תערובת אחידה. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק וממלאים תבנית סיליקון בצורת טבעת בגנאש.
מעבירים למקפיא.

לנוגטין קקאו:
מחממים תנור ל180 מעלות.
מערבבים את הסוכר והפקטין היטב.
ממיסים על אש קטנה את החמאה ומוסיפים את תערובת הסוכר והפקטין.
מוסיפים את החלב, הגלוקוזה והקקאו ומבשלים תוך בחישה עד שהתערובת מגיעה לטמפ' של 110 מעלות.
מסירים מהאש ושופכים מיד על משטח סיליקון בצורה אחידה. התערובת צריכה להיות דקה יחסית.
אופים בתנור בין 10-20 דקות - נזהרים מאוד שלא יישרף. ככל שהשכבה דקה יותר, כך משך האפיה קצר יותר.
מוציאים מהתנור, מחכים שהנוגטין יתקרר לגמרי ושוברים לחתיכות קטנות.

הרכבה:
על כל בסיס בצק פריך מורחים קרם חלבה, עד 3/4 מגובה הדפנות.
מניחים מעל דיסקית קראנץ' ועליה מזליפים עוד נגיעה קטנטנה של קרם חלבה.
מניחים מעל טבעת טראפלס (נגיעת החלבה שהזלפנו "תדביק" את הטראפלס לדיסקית).
מניחים מעל שברי נוגטין קקאו.
בתיאבון!